אודות

מרכז בלמונטה הוקם ב- 1990 כיחידה אוניברסיטאית על מנת לגשר על הפער ההולך ומתעצם בין קצב התקדמות החזיתות המדעיות לבין לימודי המדעים בתיכון .

המרכז משמש מזה שנים כמוקד לחדשנות ואתגר בתחום החינוך למדעים ומהווה מודל לאומי ובינלאומי להעצמת החינוך למדעים תוך הנגשת התשתיות האקדמיות והמחקר העדכני עבור תלמידי התיכון.
מרכז בלמונטה פועל תחת הרשות לקהילה ולנוער של האוניברסיטה העברית והינו מפעל משותף של האוניברסיטה העברית בירושלים, מנח"י (עיריית י-ם) והקרן לירושלים וממוקם בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, בירושלים.
הקמתו וקיום תנופת הפיתוח המתמדת שבו התאפשרו הודות לתרומתו הנדיבה של מר ארנסט ברטר ז"ל, מייסד קרן בלמונטה.

במרכז בלמונטה תשתיות מעבדה מתקדמות הכוללות 10 חדרי מעבדה מצוידים ומרווחים המאפשרים קיום תוכניות ניסויים ייחודיות וברמה מחקרית במדעי החיים, הכימיה, הפיזיקה והמחשבים.

במעבדות קיים ציוד ומכשור מדעי מתקדם, באיכות מחקרית. הציוד מתעדכן באופן שוטף, בהתאם להתקדמות הטכנולוגית-מדעית, ובהתאם לצרכים המשתנים בתחום החינוך המדעי.
התוכניות מפותחות ע"י צוות המקום, חוקרי האוניברסיטה ומורים בולטים בתחומם בהלימה מלאה לתוכנית הלימודים. צוות ההוראה מושתת על סגל החוקרים הצעירים של האוניברסיטה.

תלמידי המרכז הינם כלל תלמידי המדעים בבתי הספר התיכוניים בירושלים וכן תלמידי מדעים מבתי ספר רבים ברחבי הארץ המגיעים אלינו לתכניות מרוכזות חד- ורב-יומיות.

בנוסף, מתקיימים במרכז בלמונטה מגוון תוכניות חוץ-בית ספריות:

  • מסלולי מצוינות ייחודיים המאפשרים לתלמידים בעלי כישורים גבוהים במיוחד להתמחות נושאית תוך מתן מענה לצרכים המיוחדים של תלמידים אלה.
  • מחנות קיץ רב-תרבותיים למדע בהם משתתפים תלמידים יהודיים וערביים, מחנות קיץ למדע ויזמות, מחנות קיץ בין-לאומיים ועוד.

 
 

מעבדות בלמונטה

.

 

חזון ויעדים

 

מרכז בלמונטה נועד לקדם את החינוך למדעים בקרב תלמידי התיכון. 

לאור ראייה זו אנו שמים דגש על:

  • הענקת נגישות לתלמידי המדעים בתיכון ללימודים מעשיים בסביבה אוניברסיטאית מתקדמת ומאתגרת
  • קידום הוראת המדעים הבית ספרית בחטיבת הביניים ובחטיבההעליונה
  • עידוד חשיבה מדעית ו"רוח המדע" בקרב המורים והתלמידים
  • פיתוח ועדכון תכניות לימודים וניסויים, בהתאמה לתכנית משרד החינוך, ברמה מתקדמת ביותר. בתוכניות אלה נעשה שימוש בציוד מדעי מחקרי מהשורה הראשונה והקפדה על שיטות מדידה מדויקות
  • אימון המורים בניסויים החדשים והמתקדמים תוך כדי חשיפתם לחומר העיוני, על מנת שיוכלו ללמד נושאים אלו בביה"ס ולנהל את הניסוי במעבדה
  • מתן מענה מודולרי לצרכים ייחודיים של בתי ספר שונים
  • הקמת כיתות על–אזוריות בנושאים נבחרים אותם רב בתי הספר מתקשים להציע לתלמידיהם
  • פיתוח מגוון מסלולי מצוינות ייחודיים לתלמידים בעלי מוטיבציה לימודית ויכולות גבוהות

 

הוראת המדעים והטכנולוגיה בבתי הספר במדינת ישראל, אינה מדביקה את קצב התפתחות המדע. הנוער, ובמידה רבה גם האוכלוסייה הבוגרת, אינם חשופים במידה מספקת למדע ולצורת החשיבה המדעית. הכשרת כוח אדם במקצועות המדע והטכנולוגיה מהווה גורם מגביל להתפתחות תעשיות עתירות ידע. עד לאחרונה השלימה המדינה את הדרישה לכוח אדם ע"י קליטת עליה, ובמיוחד ממדינות ברית המועצות לשעבר.ברור כי פתרון שכזה הינו זמני וכי לטווח הזמן הארוך יש צורך בהכשרת כוח אדם הנדרש במדעים ובטכנולוגיה במוסדות ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.

איכות בוגרי בתי-הספר התיכוניים במקצועות המדעיים והטכנולוגיים אינה מבטיחה יתרון למדינת ישראל במאה ה-21.

בעיה חריפה נוספת, שיש לה השלכות חברתיות רחבות, היא כי מספר התלמידים במסלולי המדעים והטכנולוגיה המגיע מהפריפריה, קטן יחסית למספרם באוכלוסייה. יש לתת הזדמנות שווה, אם לא מועדפת, לצעירים מהפריפריה להשתלב במקצועות המדע והטכנולוגיה. חשיפה למקצועות המדעיים והטכנולוגיים ופיתוח החשיבה המדעית תעלה את המודעות העצמית אצל התלמידים.
מעבר לזאת, באמצעות תכניות מיוחדות ניתן להגדיל גם את מספר הנערות הבוחרות במקצועות המדעיים.

הסיבות לקשיים בהוראת מדעים וטכנולוגיה

ניתן לחלק סיבות אלה לסיבות אובייקטיביות, סובייקטיביות ותקציביות.

הסיבות האובייקטיביות:

  1. המדע והטכנולוגיה מתקדמים בקצב מהיר. לכן, תוכנית הלימודים, הנקבעת ע"י משרד החינוך, אינה מתעדכנת במידה מספקת.
  2. החשיבה המדעית והדיווח המדעי מאופיינים בניתוח כמותי ותמציתי בצורת נוסחאות מתמטיות. לתלמידים ולמבוגרים ישנה רתיעה מהצגת נושאים בצורה מתמטית, אפילו היא פשוטה.
  3. באופן טבעי האוכלוסייה והתלמידים נחשפים לנושאים במדעי הרוח והחברה. הטלוויזיה והעיתונות כמעט ואינם עוסקים בנושאים מדעיים.
  4. קצב חידוש תוכנית הלימודים דורש זמן ממושך - כתיבת תוכניות, אישורים, הדרכת מורים ופיתוח ניסויים.

הבעיות הסובייקטיביות:

  1. המורים נדרשים "לדעת" ולהבין נושאים שונים ומגוונים במדע. על המורה להכיר מגוון רחב של נושאים.
  2. קשה לבצע ניסויים מדעיים במרבית מעבדות בית הספר. הציוד הקיים, דל מאוד ועל פי רוב אינו מתוחזק בצורה מתאימה. מערכת התמיכה במעבדות כמעט ולא קיימת. היות שאין מספיק ציוד "התלמידים עומדים בתור" והזמן אינו מנוצל ביעילות. אין חידוש מתמיד של ציוד המעבדות ולכן אין עדכון בנושאי הניסויים.
  3. בגלל התקדמותו המהירה של המדע, המורים לא תמיד מעודכנים בתחומי המדע השונים. ישנה "שחיקה" מתמדת של המורים.
  4. מערכת ההשתלמויות במתכונת הנוכחית, אינה עונה במידה מספקת על עדכון המורים, בהקניית ידע מדעי ובמיוחד לפיתוח חשיבה מדעית.
  5. ישנו מספר ניכר של מורים המלמדים במדע ובטכנולוגיה מקצועות אותם הם מעולם לא למדו ברמה אקדמית.
  6. לעיתים קרובות, רמת הידע של המורים בביצוע ניסויים מדעיים מתקדמים, דל. המורים אינם מכירים את שיטותה מחקר העדכניות או את הציוד המתקדם.
  7. בבתי הספר, בדרך כלל, ניתן לבצע רק את הניסויים הפשוטים ביותר. אין הזנה ישירה של תוצאות הניסוי למחשבים ובמיוחד אין שימוש במחשבים לתכנון הניסוי ולניתוח התוצאות.

 

הסיבות התקציביות:

  1. בתי הספר אינם מתוקצבים במידה מספקת. כוח האדם המתמצא בנושאים מדעיים ובניסויים הוא קטן, ותקציבים לחידוש הציוד ותחזוקתו, לרכישת חומרים וציוד מתכלה כמעט ואינו קיים.
  2. לא תמיד נותנים מנהלי בתי הספר קדימות לנושא המעבדות בבית ספרם.
  3. אף בית ספר אינו יכול לרכוש ולתחזק ציוד יקר ומתוחכם אשר סביר להניח שישתמשו בו מספר ימים בשנה.

אילוצים בחיפוש הפתרון

  1. הוראת המדעים וקידום רמת הוראת המדעים חייבת להתבסס על המערכות הקיימות: משרד החינוך, והמורים הקיימים בכל הארץ.
  2. הפתרון חייב להיות כללי ומתאים לכל הארץ ובמיוחד לפריפריה, כולל מקומות קטנים ומרוחקים מהמרכז.
  3. הפתרון חייב להיות אטרקטיבי למורים ולתלמידים. חשוב שגם המורים וגם התלמידים יראו בפתרון חלק אינטגרלי ואפילו הכרחי בתהליך הלמידה.
  4. הפתרון צריך להתקבל בשיתוף ובהסכמת כל הגורמים העוסקים בחינוך מדעי וטכנולוגי ואוריינות מדעית קרי: משרד החינוך, משרד המדע התרבות והספורט, משרד התמ"ת, משרד הביטחון, משרד איכות הסביבה, משרד האוצר, האוניברסיטאות ומוסדות השכלה גבוהה, ובמידת האפשר תעשיות המבוססות על ידע מדעי (קונבנציונליות והיי-טק). במילים אחרות יש לאגם את הכוח האנושי והתקציבי.
  5. הפתרון חייב לאפשר התחדשות מתמדת, עדכון מהיר של תכניות הלימודים, עדכון מורים, עדכון ציוד וכו'.
  6. הפתרון חייב להתבסס על מספר השעות המוקצב כיום למדעים. להערכתנו לא ניתן להגדיל בצורה משמעותית את מספר השעות להוראת מדע וטכנולוגיה. יש לנצל את הזמן המוקצב למדעים וטכנולוגיה ביתר יעילות.
  7. הפתרון חייב להיות כלכלי ובמידת האפשר להתבסס על מקורות כספיים קיימים (איגום משאבים).
  8. הידע המדעי המתקדם קיים למעשה אך ורק במוסדות מחקר והשכלה גבוהה ובמידה מסוימת בתעשיות עתירות ידע. הפתרון חייב לשלב כוחות אלה ביחד עם הגורמים המטפלים כיום בהוראת מדע וטכנולוגיה.
  9. יש להימנע מיצירת התנגדות אצל המורים. יש לראות בהם שותפים מלאים בתהליכי הפיתוח והביצוע.

בעקבות הצלחת המודל של מרכז מעבדות בלמונטה החליטה מדינת ישראל לפעול להקמתם של מרכזי מעבדות נוספים על פי מודל זה ברחבי הארץ (החלטת ממשלה 1681). לשם כך מונתה ועדה לבחינת המצב שהגישה את המלצותיה לממשלה.

.


 

צוות המרכז

 

     

אשל אופיר

    ד"ר אשל אופיר

מנהל מרכז המעבדות למדעים ע"ש בלמונטה

02-6586165

eshelo@savion.huji.ac.il
 

     

ליגל

 

 

גב' ליגל שרביט

מזכירה בכירה

02-6584161

belmonte@savion.huji.ac.il

 

   


צוות המעבדות

 

תחום הביולוגיה    

נעה עפרת

      רויטל לוי
    ד"ר נעה עפרת

רכזת תחום מדעי החיים

מעבדות בלמונטה

02-6584163

noao@savion.huji.ac.il

  גב' רויטל לוי

אחראית מעבדות מדעי החיים

מעבדות בלמונטה

02-6584164

revitall@savion.huji.ac.il

         
       
תחום הכימיה       

נועה סרי

         

אינה

  ד"ר נועה סרי

רכזת תחום הכימיה

02-6586230

noas@savion.huji.ac.il

  גב' אינה שיינין

אחראית מעבדה בכימיה

02-6584183

 

       
 
תחום הפיזיקה                  

סילבנה ווסלר

 
   
גב' סילבנה ווסלר

מרכזת תחום הפיסיקה

מעבדות בלמונטה

02-6584178

silvanav@savion.huji.ac.il

       
 
   

 

 

 
כללי   inna  
   
גב' ירדנה עמר

טכנאית

02-6584161

yardenaa@savion.huji.ac.il

       

 

 
       
       

 

 

תכנית אלפא

אלפא

      ד"ר שירה הירש

ראש תכנית אלפא

02-6584987

shira.hirsh@mail.huji.ac.il  

   גב' איילת תדמור

מרכזת תכנית אלפא

02-6584548

ayelett@savion.huji.ac.il

 

       
       

 

 

תכנית אודיסאה

אודיסאה
גב' יפעת פרופר

מנהלת תכנית אודיסאה
 

02-6584254

ifat.propper@mail.huji.ac.il   

  גב' מיכל סחף

הראש המדעי  של תכנית אודיסאה ומורה לפיזיקה

02-6586816

michal.sahaf@gmail.com

 

 

 

 
  ד"ר אלכס גורביץ'

מורה למתמטיקה

gurevich@ma.huji.ac.il

         ד"ר יוסי שמאי

מורה למתמטיקה

yossi.shamai1@gmail.com

 

 

 

 
  ד"ר חורחה מזרחי

מורה לפיזיקה

jorgemizrahi@gmail.com

   


 

כיתות על-אזוריות

מר ארז נחמנזון

מרכז מגמת רובוטיקה

ומורה לרובוטיקה

erez.nachmanson@mail.huji.ac.il

   מר מיכאל רז

מורה לרובוטיקה

rmbr@walla.co.il

 

   מר גל שחף

מורה לתורת המשחקים

gal.shahaf@mail.huji.ac.il

 

 

 

 

תכנית ההכנה לאוניברסיטה (א"א)

   
  בוריס ד"ר בוריס לרין

מרכז ומורה תכנית ההכנה לאוניברסיטה

boris.larin@mail.huji.ac.il

   

 

תכנית מורים חוקרים

           
ד"ר ענת בנאדו ברגיל

מרכזת אקדמית תכנית מורים-חוקרים

anatbenado@gmail.com

       

 

           
ד"ר גיא אשכנזי

מדריך פדגוגי - כימיה

chrom69@gmail.com

     ד"ר ורד פרנק

מורה-חוקרת

verlik@gmail.com

   ד"ר דורית שמש

מורה-חוקרת – כימיה

dorit.shemesh@mail.huji.ac.il

           
ד"ר יאיר דה-ליאון

מורה-חוקר – פיזיקה

yair.deleon@mail.huji.ac.il

    ד"ר הגר ליס

מורה-חוקרת

hagarlis@gmail.com

  ד"ר אורית גפן

orit.gefen@mail.huji.ac.il

           
ד"ר רעות חזן

מורה-חוקרת

reutha80@gmail.com

    ד"ר שגיא תמיר

מורה-חוקר – ביולוגיה

sagitamir2@gmail.com

  ד"ר יפעת קרניאלי

מורה-חוקרת

kbyifat@gmail.com

           
ד"ר איילת שפירא

מורה-חוקרת

ayelet.h.s@gmail.com

 

    מר אלי שלו

מרכז ומדריך פדגוגי - פיזיקה

elishlv@gmail.com

     ד"ר נטע ברוכיאל-שפנייר

מורה-חוקרת

nettabr@gmail.com

           
           

נוהלי עבודה ועזרים

בחירת המעבדה: 

במעבדות בלמונטה ישנן מעבדות במגוון נושאים הקשורים לתוכנית הלימודים.

באתר תמצאו תחת כל סוג מעבדה הסבר קצר על אופי הפעילות, קישור לפרוטוקול המעבדה וקישור לחומרי רקע שונים.

 

המסגרות השונות לפעילויות במעבדות בלמונטה:

מעבדות רגילות:

במעבדות בלמונטה קיים היצע של מספר רב של מעבדות בנושאים שונים הקשורים לנושאי הלימוד בביולוגיה בחטיבה העליונה. פעילויות מעבדה אלה מפורטות באתר.

מעבדות גמישות: 

ניתן לבצע כל אחת מן המעבדות ברמת המורכבות המתאימה לכיתה הספציפית.ניתן לבצע שינויים בפרוטקול המעבדה בהתאם לחומר הנלמד ולרמת התלמידים בכיתה. כל השינויים יעשו עם בתאום מלא עם מורה הכיתה.

מעבדות ביודע: 

במרבית המעבדות התלמידים יכולים לנסח מראש את ההשערה/ות הקשורות למשתנים הנבדקים במעבדה, ולאחר איסוף הנתונים, לסכם את המעבדה כמעבדת ביודע.

מעבדות חקר:

א. המעבדות המוצעות יכולות לשמש גם כבסיס למעבדות חקר (או ביוחקר). בחלק מן הנושאים התלמידים יכולים להחליט, בתיאום איתנו, אילו שאלות מחקר ברצונם לבדוק, ובהתאם אילו משתנים בלתי תלויים יבדקו במעבדה. לאחר שילמדו את הרקע לנושא, ובהנחיית המורה, כל קבוצת תלמידים תנסח שאלת מחקר ותתכנן ניסוי בו תבחן את שאלת המחקר. לאחר בדיקת תוכניות הניסוי של תלמידיו, המורה יעביר אלינו את רשימת הגורמים שהתלמידים מעוניינים לבדוק, ואנו נכין את המעבדה, בהתאם להזמנת המורה. 

ב. ניתן לבצע במעבדות בלמונטה ביוחקר כיתתי בנושאים רבים ומגוונים נוספים לנושאים המוצעים באתר. למשל: טרופיזם בצמחים; השפעת הורמונים בצמחים; מיקרוביולוגיה, גנטיקה ועוד. בחירת הנושא תעשה ע"י המורה בתיאום עם מעבדות בלמונטה.במסגרת הנושא, תחקור כל קבוצת תלמידים שאלה אחת הקשורה לנושא. מהלך העבודה ישלב הכנה מוקדמת של התלמידים ע"י המורה בכיתה, לימוד טכניקות וביצוע הניסויים במעבדות בלמונטה וסיכום העבודה בכיתה.

משך הפעילויות הרגילות:

 משך כל פעילות של מעבדה רגילה או מעבדה גמישה הוא כ- 4 שעות. משך הפעילות של מעבדות חקר הוא בהתאם לכיתה ולנושא, ועד 6 שעות.

הכנה לקראת המעבדה:

רקע תיאורטי:

כיוון שהעבודה במעבדות מורכבת, על התלמידים להגיע למעבדות כשהם שולטים ברקע הביולוגי הנחוץ להבנת המעבדה. לשם כך ניתן להיעזר במקורות המצוינים לכל מעבדה או ברקע התיאורטי.  רצוי להפנות את התלמידים לחומרי הרקע המומלצים לפני כל מעבדה.

הנחיות העבודה (פרוקטוקול): 

כל הנחיות העבודה (פרוטוקולים) מצויות באתר. לפני הגיעכם למעבדה, על המורה לצלם את פרוטוקול המעבדה לתלמידים. בתחילת כל מעבדה מדריכי המעבדה יעברו עם התלמידים על הפרטים הטכניים המפורטים בפרוטוקול. יחד עם זאת, רצוי לעבור על עיקרי הפרוטוקול עם התלמידים בכיתה, על מנת שיקל עליהם להתמצא בשלבים השונים של עבודת המעבדה.

.

 
 
 

כותבים עלינו

The Belmonte Science Laboratories Center

פרופ' יצחק פרנס הוגה ומייסד בלמונטה - קווים לדמותו

פרופסור יצחק פרנס (2012-1935) - ההוגה והמייסד של מרכז המעבדות למדעים ע"ש בלמונטה

 פרופ' יצחק פרנס

פרופסור יצחק פרנס נולד בירושלים ב- 1935 למשפחה ירושלמית ותיקה בעיר העתיקה.

היה מהאבות המייסדים של שדה הנוירוביולוגיה בישראל וכיהן כנשיא הראשון של החברה הישראלית למדעי העצב. נוסף על הישגיו המדעיים הרבים והמקוריים פעל פרופסור פרנס רבות לקידום החינוך למדעים.

בין תפקידיו הרבים באוניברסיטה העברית, כיהן פרופסור פרנס כדיקן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע  בשנים 1981-1984.

בשנת 1995 מונה ע"י רוה"מ יצחק רבין לתפקיד יו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח.

בין הפרסים ותארי הכבוד שקיבל: חבר כבוד באקדמיה הבווארית, דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הטכנית במינכן ופרס מקס פלאנק.

בשנת 1990, בעידודו הפעיל של ידידו ראש העיר טדי קולק, רתם את הנדבן מר ארנסט ברטר והקים בקמפוס האוניברסיטה בגבעת רם (שמאוחר יותר יקרא קמפוס אדמונד י' ספרא) את מרכז המעבדות למדעים ע"ש בלמונטה. היה זה מפעל חלוצי אשר שימש מודל למעורבות פעילה ויוזמת של האוניברסיטה לשם קידום החינוך למדעים תוך שיתוף פעולה הדוק עם הרשות המוניציפאלית (עיריית ירושלים) ובסיוע ארוך טווח של קרן תומכת (הקרן לירושלים). מאוחר יותר יועתק מודל זה גם למדינות אחרות בעולם.

בשנת 2001 הקים פרופ' פרנס את הרשות לקהילה ולנוער של האוניברסיטה העברית שהיוותה מעטפת-על למרכז בלמונטה ולמרכז מאיירהוף לנוער שוחר מדע.

בשנת 2005 הקים את בית ברטר למדע – בית הארחה לתלמידים מהארץ ומהעולם המגיעים לתכניות המדעיות של האוניברסיטה העברית.

פרופ' פרנס שימש כיו"ר מרכז בלמונטה וכיו"ר הרשות לקהילה ולנוער עד לפרישתו לגמלאות בשנת 2005 אך גם לאחר מכן ליווה את תכניות המרכז והמשיך לפעול לקידום הקמתם של מרכזים נוספים בארץ.

בנוסף לתרומתו העצומה לקידום החינוך המדעי, פעל רבות גם להנגשת המדע לציבור הרחב. הוא יזם את מפעל ההרצאות "מדוע" לקהל הרחב ושימש כיו"ר הראשון של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים.

ביום ה- 29 בנובמבר, 2012, נפטר פרופסור יצחק פרנס בתום מאבק ממושך במחלת הסרטן. עד ימיו האחרונים היה עסוק בקידום רעיונותיו ויוזמותיו לחיזוק המדע והחינוך המדעי.

****

מתי מעט הם האנשים המשלבים באישיותם את החזון והמעש כפי שהתמצו באיש הזה. בעקשנות ובלהט שאין להן מידה אך תמיד בראייה בהירה ומפוכחת, סחף אחריו לעשייה – אם במחקר ואם בחינוך - רבים מעמיתיו, מתלמידיו ולמעשה, כל אדם שהכירו.

פרופ' פרנס היה פורץ דרך ומורה דרך באופיו והשפעתו העצומה על שדות המחקר המדעי והחינוך הותירה רישומה בעולם כולו. בכוח אישיותו וחזונו וכחוקר מהשורה הראשונה בעולם, העמיד דורות של חוקרים מובילים וממשיכי דרכו והעניק לרבים כל כך את ההזדמנות לחזות ולו מעט ביופי נופיו של המדע.